מזונות ילדים
החלק הקשה והמורכב יותר בגירושים עם ילדים הינו קביעת הסדר המשמורת, וגם כמובן קביעת גובה המזונות. הורים רבים שוכחים שהילדים שלהם סופגים את כל המתרחש משני הצדדים, ועלולים להיפגע מאוד מהתנהלות לא תקינה של ההורים במהלך התהליך. כאן תוכלו לקרוא על מזונות ילדים, על חשיבות עורך הדין שילווה אתכם, ואיך תעשו את זה נכון?
מהם מזונות ילדים?
מזונות ילדים הינם החובה הכספית העומדת בפני ההורה שלא מקבל את המשמורת על ילדיו לאחר הגירושין, לפרנס אותם. אם להורה אחד יש משמורת מלאה, ההורה השני לרוב ישלם את מרבית מזונות הילדים, ואילו להורה שיש את המשמורת המלאה – בתי המשפט מניחים שהוא ממלא את חובתו הכספית.
כמה משלמים מזונות ילדים ואיך מחשבים את גובה דמי המזונות
בכל הקשור בגובה דמי המזונות ישנם ארבעה פרמטרים מרכזיים שנלקחים בחשבון, אך עם זאת כל מקרה לגופו. את גובה דמי המזונות יכולים לקבוע ההורים במידה והם מצליחים להסכים, או שייקבעו על ידי בית המשפט. הפרמטרים שנלקחים בחשבון הם:
גילם של הילדים
דמי מזונות ילדים מחייבים את ההורה לשלם עד שהילד מגיע לגיל 18. עד אז, הגילאים נחלקים ל-3 קבוצות גיל: 0-6, גילאי 6-15 וגילאי 15-18. ישנה קבוצה גיל נוספת, והיא עבור ילדים שמתגייסים לצבא או לשירות לאומי, גילאי 18-21.
הכנסות ההורים
זהו פרמטר מרכזי וחשוב בחישוב גובה דמי המזונות. הפרמטר הזה מכיל את הכנסתם של ההורים, וכמובן מה לבסוף יישאר להורה על מנת שיחייה בכבוד. כשמדברים על הכנסות ההורים מתכוונים בנוסף לשכר הקיים, גם לפוטנציאל ההשתכרות שלו, כלומר כמה כסף הוא יכול להכניס באמצעות כישוריו.
הצרכים של הילדים
הפרמטר הזה נחלק לשני חלקים, בחלק הראש מדובר בצרכים בסיסיים כמו מזון, ביגוד והנעלה, לאלה יתווספו גם צרכים כמו הוצאות רפואיות, טיפולים, חוגים ועוד. ואילו בחלק השני מתכוונים לצרכים כלליים כמו: הוצאות חינוך, נסיעות, צעצועים, בילויים ועוד.
הסדר המשמורת שנקבע
הסדר המשמורת הינו פרמטר קריטי בקביעת גובה דמי המזונות ולמה? כאשר מדובר במשמורת מלאה של אחד ההורים, על ההורה השני לשלם את דמי המזונות. במקרים בהם הוחלט על משמורת משותפת מלאה, המזונות יחולקו בין ההורים באופן שווה לחלוטין.
עורך דין מזונות – למה זה חשוב?
כאמור לעיל, החלק הקשה ביותר בהליך הגירושין הינו נושא הילדים וכל הקשור בהם. כאשר אתם מקבלים החלטות בכל הקשור בילדים שלכם, עליכם לעשות זאת ברוגע וללא מטענים רגשיים ואימפולסיביות. בכל זאת, העתיד של הילדים שלכם מונח על הכף וכן גם הרגשות שלהם.
תביעה להגדלת מזונות ילדים
הדין וההלכה במדינת ישראל קובעים כי אב חייב בתשלומי מזונות עבור ילדיו הקטינים, עד שיגיעו לבגרות או שיסיימו את שירותם הצבאי, על פי המאוחר בין השניים. שיעור דמי מזונות נקבע בהסכם הגירושין שנחתם על ידי האב והאם ואושר מול בית המשפט, או לחילופין – על ידי פסיקת מזונות המתבצעת בבית משפט לענייני משפחה או באחד מבתי הדין הרבניים במדינת ישראל.
למרות זאת, במקרים רבים, עולה צורך להגיש תביעה להגדלת מזונות ילדים, עקב שינויים החלים בחיי האם המשמורנית. במאמר זה נדון בנושא תביעה להגדלת סכום המזונות המשולם בגין הילדים ועל הסיוע המשפטי הנדרש למי מן הצדדים המעורבים.
על זכותם החוקית של ילדים בישראל להגיש תביעת מזונות
דיני המשפחה במדינת ישראל, מאפשרים לקטינים לתבוע תשלומי מזונות מאביהם (באמצעות האם) על בסיס העובדה שהמזונות אינם ניתנים להם כתלות בהגעת הוריהם להסכמה הדדית בנושא זה.
למרות האמור לעיל, חשוב להכיר בכך שקיים תנאי בסיסי לכך שבית המשפט למשפחה יאשר את תביעת הגדלת המזונות לילדים, והוא יכולתם של התובעים להוכיח כי חל שינוי משמעותי בנסיבות חייהם או חיי האם המשמורנית, אשר מצדיק את הגדלת סכום המזונות המשולמים להם.
מתי יש מקום להגשת תביעה להגדלת מזונות ילדים?
הצידוק המשפטי לשינוי סכום המזונות נשען על נקודת המוצא ששינויים בנסיבות האישיות של הצד לו משולמים תשלומי מזונות, עלול להוביל למצב בו הותרת סכום המזונות על כנו אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והמוסר על פיהם שואפת המערכת המשפטית במדינת ישראל לפעול.
זאת מאחר ובהינתן שינויים מסוימים באורח החיים של אישה וילדיה, יתכן כי דמי המזונות שפסק בית המשפט בראשונה אינם מספיקים עוד כדי לאפשר למשפחה לשמור על רמת מחיה סבירה. הפסיקה במדינת ישראל תומכת בהכרה בצורך לגמישות מצד המערכת המשפטית בנושא הגדלת מזונות ילדים.
אילו שיקולים נלקחים בחשבון בבחינת זכאותם של ילדים קטינים לדמי מזונות מוגדלים?
כאשר בוחן בית המשפט תביעת הגדלת מזונות ילדים שהוגשה לפתחו, הוא נדרש להביא בחשבון מספר שיקולים מרכזיים, וביניהם: גילם של הילדים המעורבים בתביעת המזונות, גובה הכנסותיהם של האב והאם, הצרכים היומיומיים והמיוחדים של הילדים, וכן הלאה.
בהתאם למכלול השיקולים הללו, יכול בית המשפט לקבוע האם סכום המזונות שנקבע לזכות הילדים במקור, הינו הוגן ביחס לנסיבותיהם הפרטניות הנוכחיות, או שמא מצריך שינוי.
סייגים בנושא הגדלת מזונות ילדים
מן הראוי לציין כי בכל הנוגע לתביעות שעניינן הגדלת סכום המזונות המשולם לאישה ולילדיה,
הפסיקה מעידה על כך שבתי המשפט אינם ממהרים לפסוק הגדלה של סכום המזונות שנפסק במסגרת הסכם גירושין לאחר שאושר על ידי בית המשפט, אלא שואף לכבד את הפסיקה הראשונית עד כמה שניתן.
מדוע חשוב לפנות לקבלת סיוע משפטי לפני הגשת תביעה להגדלת מזונות ילדים?
כאמור, בתי המשפט בישראל אינם תומכים באופן אוטומטי בשינוי של דמי המזונות שנפסקו במסגרת הסכמי גירושין, אלא אם קיימות הוכחות חד משמעיות לכך שחל שינוי משמעותי דיו בחייהם של הילדים וההורה המשמורני, באופן שמצדיק את הגדלת תשלומי המזונות לילדים.
לכן על מנת שניתן יהיה לבחון אם קיים בסיס מוצק דיה להגשת תביעת הגדלת מזונות, חשוב להתייעץ עם עורך דין מזונות ולבחון בעזרתו את פרטי המקרה ובסיס הראיות העומד לרשותכם, כדי שתוכלו למצות מול המערכת המשפטית את זכויותיכם.
מזונות ילדים – עיקרי ההלכה החדשה
בעבר, פסיקת בתי המשפט באשר למזונות ילדים הייתה כי ע"פ חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959) חובת דמי מזונות ילדים נופלת בעיקרה על כתפי אב, יהודי, וזאת היות כי אב חייב בדמי מזונות ילדים קטינים לפי הוראת הדין האישי החל עליו.
בשנים האחרונות, בהתאם לשינויים והתפתחות פסיקת בית המשפט, נלקח בחשבון בחישוב דמי מזונות ילדים פרמטר מרכזי ביותר שהינו היקף הסדרי הראיה בין הילדים להורים, ובמילים אחרות, זמני אחזקת הילדים אצל כל אחד מההורים הפך לקריטי בחישוב דמי מזונות ילדים. כך לדוגמא, זמני אחזקה רחבים, הקרובים ל- 50% יכלו להביא להפחתת דמי מזונות ילדים ב- 50% בקירוב, הכל ע"פ נסיבות העניין ושיקול דעתו של בית המשפט.
ביולי 2017 חל שינוי של ממש, כאשר ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בע"מ 919 (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.07.2017) על פיו בנוגע לדמי מזונות ילדים בגילאים 18-6 חבים שני ההורים באופן שווה בדמי מזונות ילדיהם, תוך שהחלוקה בהשתתפות בהוצאות הילדים (כלכלה, מדור, חינוך) תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, ובהתאם לחלוקת הימים של החזקת הילדים אצל כל אחד מההורים, המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
השינוי שחל הוא משמעותי ביותר לעניין דמי מזונות ילדים, היות ובמקרים שבהם מתקיימת משמורת פיזית משותפת (חלוקה שוויונית של הסדרי השהיה של הילדים אצל ההורים), וההכנסה של כל אחד מההורים שווה, ישא כל הורה בעצמו בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, לרבות מדור, ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים, וייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד).
במקרה זה למשל, לא ישולמו כלל דמי מזונות ילדים. ואולם, כאשר ההכנסה של ההורים אינה שווה ו/או הסדרי השהייה של הילדים אצל ההורים אינם שווים, יקבע בית המשפט את גובה דמי מזונות ילדים בהתאם לנסיבות העניין וליחס ההכנסות והסדרי הראיה של הילדים אצל ההורים.
המשמעות הרבה בכל הנוגע לגובה דמי מזונות הילדים שיש לחלוקת הסדרי הראיה של הילדים אצל ההורים, יכולה להביא למחלוקת משמעותית בין בני הזוג, או להסדר משמעותי, ויש לקחת זאת בחשבון כבר מתחילת ההליך המשפטי.
בשנה האחרונה מאז פסיקת בית המשפט העליון התקבלו פסקי דין רבים על ידי בתי המשפט לעניני משפחה, אשר יישמו את ההלכה של בית המשפט העליון בפועל, בכל הנוגע לגובה לדמי מזונות הילדים, ואולם, ניתן לראות כי בתי המשפט מפעילים את שיקול הדעת הנתון להם במקרים רבים, ונמנעים מהפעלה של נוסחאות טכניות לצורך קביעת גובה דמי המזונות.
כך למשל, הצרכים ההכרחיים, הבסיסיים, הנכללים במי מזונות לילדים כוללים הוצאות כלכלה, ביגוד, חינוך, דיור, הוצאות דיור. בנוגע לאותם צרכים בסיסיים, בית המשפט מתחשב בבואו לקבוע גובה דמי המזונות, בהיקף הכנסות כל אחד מהצדדים, לרבות הכנסות המתקבלות מנכסים אחרים, ופוטנציאל השתכרות, בנסיבות הספציפיות של אותו מקרה, בזהות ההורה הדומיננטי אשר עליו נופת מרבית נטל גידול הילדים, ועוד.
בנוסף יש לציין, כי בכל הנוגע להפחתת דמי מזונות ילדים או הגדלת דמי מזונות, מפעילים בתי המשפט כיום את שיקול הדעת הרחב הנתון להם, וכך לדוגמא, נקבע על ידי בית המשפט לעניני משפחה בפתח תקוה כי ההלכה של בית המשפט העליון יכול להוות בנסיבות המתאימות "שינוי נסיבות מהותי" הדרוש לדיון חדש בשאלת גובה דמי המזונות הילדים, בניגוד להסכם גירושין או פסק דין קודמים.
לסיכום, הליך קביעת דמי מזונות ילדים, הינו בעל משמעות כספית רבה, ומומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקיף בדבר האפשרויות והזכויות המשפטיות.