גביית מזונות
קבלת דמי מזונות הינה זכות הניתנת לילדים קטינים עד גיל 18, כאשר המטרה היא להעניק סיוע כלכלי להורה הנושא בנטל העיקרי בגידולם – קרי ההורה שקיבל משמורת מלאה. דמי המזונות צריכים לשמש לכיסוי עלות המחייה הבסיסית וצרכיהם המינימליים של הילדים ומועד התשלום שלהם נקבע בהסכם הגירושין.
כאשר ההורה החייב במתן מזונות אינו עושה זאת, למשל האב, יכולה האם לפנות לביטוח הלאומי או להוצאה לפועל, בכדי לקבל כספים שישמשו עבורה כדמי מזונות ולבצע גביית מזונות באחת מן הדרכים הרלוונטיות עבורה.
גביית מזונות באמצעות הרשויות
במידה והאב איננו משתף פעולה עם פסיקת בית הדין ומסרב לשלם מזונות לאשתו בעבור ילדיהם, האם רשאית לפנות לרשויות כמו הביטוח הלאומי או לבצע גביית מזונות בהוצאה לפועל, על מנת לקבל סכום כסף שיהווה עבורה סיוע ותמיכה במימון צרכי הילדים. המטרה היא לא להשאיר את האם ללא דמי מזונות, אך בו בעת לנקוט באמצעים כלפי האב בכדי להניע אותו לשלם בעצמו את המזונות.
גביית מזונות באמצעות ביטוח לאומי
האפשרות לגבות את דמי המזונות מן הביטוח הלאומי, שמורה לאישה או לילד, שאינם מתגוררים עם האב והוא עצמו אינו מעביר את הכספים שנדרש להם, על פי הסכם הגירושין. בכדי להתחיל בפרוצדורה, יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי ולהגיש את המסמכים הבאים:
- תעודת זהות ופרטים מלאים של האם.
- שני עותקים של פסק הדין לדמי מזונות, אשר נחתמו על ידי בית הדין או בית המשפט ואושרו על ידם.
- במידה ויש כאלה, מסמכים המאשרים את קיומם של מקורות הכנסה נוספים.
- במידה והתובעת הגיעה בקשה להוצאה לפועל, עליה לסגור את התיק טרם הפנייה לביטוח הלאומי ולהביא עמה אישור על כך.
- אישור אפוטרופסות, עבור תובע למזונות שאיננו האם אך שדמי המזונות נפסקו לזכותו.
- אישור מודפס מן הבנק אליו משויכת התובעת, להוכחת קיום חסכונות.
כיצד והיכן פותחים תיק לצורך גביית מזונות?
האישה יכולה לתבוע את כלל המזונות אשר לא שולמו לה ולהגיש בקשה עבור גביית מזונות רטרואקטיבית, באמצעות פתיחת תיק בהוצאה לפועל בפנייה אל כל אחת מן הלשכות של ההוצל"פ, אשר ממוקמות ליד בתי משפט השלום. עליה לבקש טופס ייעודי לפתיחת תיק, באמצעות המדור לפתיחת תיקים ואליו יש לצרף את פסק הדין למזונות או העתק שלו הנאמן למקור, אך חשוב שתעשה זאת לא יאוחר משנתיים מתאריך הוצאת פסק הדין למזונות.
בנוסף לכל המסמכים הללו, על האישה להוציא אישור מן הביטוח הלאומי על כך שהיא איננה מקבלת את המזונות דרכו. הגבייה הנעשית באמצעות ההוצאה לפועל משמעותה נקיטת אמצעים ממשיים כנגד האב, בכדי לא להותיר לו ברירה אלא לשלם את החוב שנצבר ובנוסף להתחיל בתשלום המזונות הסדירים.
האמצעים שיינקטו כנגד אב שלא מעביר דמי מזונות למרות פסיקה קיימת כאשר הסכסוך החריף בין בני הזוג גורם לאי תשלום של המזונות, תנקוט ההוצאה לפעול באמצעים מרתיעים בכדי להוביל לתשלום הסכומים שהצטברו ולא שולמו וכן להסדרת התשלום בעתיד.
הדרכים של ההוצאה לפועל לגרום לאב להעביר את הכספים שנפסק שעליו לשלם במסגרת דמי המזונות, נקראות "הליכים מבצעיים", כאשר מדובר בפעולות בעלות משמעות כלכלית עבור האב, למשל עיקול החסכונות שלו, הוצאת צו לעיכוב יציאה מהארץ, עיקול של הרכוש וכמובן עיקול המשכורת. במקרים שבהם האב בכל זאת מסרב לשלם את החוב, ניתן להוציא נגדו צו מאסר.
מה עושים במקרה והחייב במזונות לא נמצא בישראל?
ישראל חתומה על אמנה של ועידת האו"ם המסייעת להסדרת חיובי מזונות, בעבור ילדים שזכאים לכך מאבותיהם הנמצאים מחוץ לישראל ואינם משלמים את הסכומים החייבים. האמנה למעשה מגדירה שיתוף פעולה לטובת גביית מזונות חו"ל בין מדינת ישראל לשאר המדינות החתומות על האמנה, במקרים בהם החייבים במזונות עזבו לאחת מהן.
במרבית המקרים מדובר על אבות אשר ברחו מהמדינה בכדי לחמוק מתשלומי מזונות שנקבעו להם, תוך שהם מנסים לבסס חיים חדשים בארץ זרה ומותירים את נשותיהם עם הילדים המשותפים במצוקה כלכלית של ממש. במשרד המשפטים קיימת מחלקה שתפקידה לבצע בפועל את הגבייה, בשיתוף פעולה עם המדינה הרלוונטית תוך נקיטת אמצעים דומים לגבייה בישראל – לרבות ניכוי מהשכר, עיקולים, ביטול רישיונות נהיגה ותעסוקה ועד למאסר.
יכול לעניין אותכם: הסכם מזונות, סכסוך מזונות.
